/ וּרְעָמִים וּבְרָקִים בִּי /: לוכסנים בשירי "ספר הקטרוג והאמונה" של אורי צבי גרינברג

Abstract

אורי צבי גרינברג הרבה להשתמש ביצירתו בסימני פיסוק מגוונים, מקצתם בלתי שגרתיים. סימני הפיסוק הרבים בשיריו לוקחים חלק ביצירת עומס חזותי־גרפי ובעיצוב מבע שירי חזק. מאמר זה עוסק בלוכסנים ב"ספר הקטרוג והאמונה" ובפונקציות השונות שהם ממלאים בספר. אף שלוכסנים אינם חלק ממערכת סימני הפיסוק בעברית, אצ"ג השתמש בהם כבר בספר שיריו הראשון בעברית (1924) ובתדירות הולכת וגוברת בספריו הבאים. השימוש בלוכסנים הגיע לשיא פיתוחו ב"ספר הקטרוג והאמונה" (1937), שבו הלוכסנים ממלאים תפקיד מבני ורטורי מרכזי. הלוכסנים מופיעים בגוף השירים ובשוליהם הן בתפקיד תחבירי־לוגי הן בתפקיד רטורי. הלוכסנים מסמנים בשירים הפסקה ברצף הקריאה, הדגשה רטורית וכן ייצוג אייקוני לתוכן המובע בשירים. השימוש הייחודי של אצ"ג בלוכסנים הוא עדות לחדשנותו הלשונית והפואטית ותו סגנוני יוצא דופן בשירה העברית.