״מלחמת השלום״ – על הזיקה הסמנטית בין המושגים ״מלחמה״ ו״שלום״ במקראות הלימוד

Abstract

המאמר עוסק בניתוח סמנטי־קוגניטיבי של המושגים 'מלחמה' ו'שלום' במקראות לימוד המיועדות למגזרי חינוך שונים. מושגים אלה הם זירת מאבק בין בעלי אינטרסים שונים אשר מטעינים אותם במשמעויות החשובות בעיניהם, ומחנכים באמצעותם את התלמידים לתפיסות עולם התואמות לאידיאולוגיה שלהם.

קורפוס המחקר כולל יצירות שהופיעו במקראות לימוד שיצאו לאור מקום המדינה ועד ימינו, ונלמדות בכיתות ה–ו במגזרי החינוך היהודי בישראל: ממלכתי, ממלכתי־דתי וחרדי. נוסף למקראות נותחו טקסטים מתוך רשימות קריאה של בתי ספר אנתרופוסופיים שאין בהם מקראות. העיון במקראות נשען על שלוש חקירות: חקירה סמנטית־סינכרונית בין המקראות שיצאו לאור בתקופה מסוימת; חקירה סמנטית־דיאכרונית המתמקדת בתמורות שחלו בחידושי המהדורות של המקראות לצד שימור המצב הקיים; וחקירה משווה בין מקראות ממגזרי חינוך שונים.

ניתוח סמנטי־קוגניטיבי של המושגים 'מלחמה' ו'שלום' חושף את גוני המשמעות שלהם, ומגלה את הגוונים השונים של הזיקה בין שני המושגים הללו, הנתפסים אצל רוב הדוברים כמנוגדים. בעוד 'מלחמה' היא מושג ברור שהוויכוח לגביו נסוב בעולם החוץ־לשוני, סביב הצדקתה של המלחמה או כלפי ההתנגדות לה; 'השלום' הוא מושג עמום, רב־משמעי וקשה להגדירו ביחס לעצמו. הרפיפות הרפרנציאלית המאפיינת אותו וטשטוש הגבולות הסמנטיים בינו לבין המושג 'מלחמה' הופכים אותו למושא מחקר מרתק וחשוב.

מהמחקר עולות זיקות שונות בין המושגים 'מלחמה' ו'שלום': הצגת המלחמה כתנאי לשלום; קישור בין המלחמה לבין שדה הדת ועל ידי כך יצירת קונוטציה חיובית למושג 'מלחמה'; עיסוק בשלום השלילי המבוסס על התנגדות למלחמה ולא על ערכי השלום עצמם; אפיון השלום באמצעות מונחי מלחמה; הבלטת המחיר וההקרבה שיש לשלם כדי להגיע לשלום; וחיבור בין שדה השלום לשדה המוות. בזיקה בין שדה המלחמה לבין שדה השלום גובר שדה המלחמה השלילי, ומשתלט על שדה השלום. שחיקת הניגוד הבסיסי בין שני השדות הללו היא תוצר של הרפיפות הרפרנציאלית של מושג השלום, והיא משליכה על תפיסת המלחמה והשלום בקרב החברה הישראלית.