תפוצתו הרחבה של משקל הַקְטָלָה בעברית בת־זמננו

Abstract

המאמר מציג ממצאי מחקר המראה כיצד הלך והתפשט השימוש במשקל הַקְטָלָה/הַפְעָלָה בארבעת רובדי העברית. במחקר זה נבדקו כל צורות הקטלה במילון אבן שושן (1988; 2003) ובמילון אריאל המקיף (2007), ונסרקו כל חידושי האקדמיה החל משנת תשנ"ד. צורות הקטלה/אקטלה (הכרזה/אכרזה) וצורות שאינן נבדלות במשמעותן (הונאה/הוניה) נספרו רק פעם אחת, אך המילים ההומונימיות נספרו לפי מופעיהן (למשל השחרה מ"שחור" והשחרה מ"שחר"). הבדיקה העלתה כי בעברית החדשה מספר צורות הקטלה עולה בהרבה על מספרן בכל הזמנים.

בסך הכול נמצאו 922 שמות במשקל הקטלה בהתפלגות הזאת:

לשון המקרא: 4 , לשון חז"ל: 145,  לשון ימי הביניים: 222, לשון הספרות החדשה עד ימינו: 551.

המחקר מראה כי החל מספרות ההשכלה ועד ימינו נוצרו כ-60% צורות הקטלה, ומכאן עולה המסקנה כי השימוש במשקל הקטלה ב-260 השנים האחרונות התרחב מאוד. משקל זה נפוץ גם בתחדישי האקדמיה מכוונת הלשון, כנראה בשל שקיפותו המסייעת להבנת התחדיש, אף במחיר של סטייה מכללי הלשון כאשר אין לו פועל בהפעיל. המחקר מראה את היצירתיות הרבה הקיימת בעברית החיה והמתחיה, ואת תרומתו הבולטת של משקל הקטלה בחידושי הלשון בזכות העובדה שיש לו פוטנציאל כה מגוון של וריאנטים.