בעברית ישראלית +ija דגמי הטעמה של מילים שאולות בסיומת

Abstract

הטענה המועלית במאמר היא שבעברית הישראלית, כאשר סופיות גזירה במילים שאולות שכיחות דיין, המילים שבהן הן נכללות נתפסות בתודעת הדוברים כמשתייכות לאותה תבנית מורפולוגית, ונוטות להשפיע על מילים בעלות מבנה דומה הנשאלות מאוחר יותר, וכך גם אלה האחרונות מאמצות את המבנה המורפו־פונולוגי של תבניות שכבר השתרשו בשפה השואלת. הטענה מוצגת באמצעות תבנית תצורה שאולה הכוללת את הסופית -ִיָּה, או לחלופין -יָה; מדובר בקבוצת מילים מתחום הרפואה, שהגייתן הנורמטיבית היא על פי מקורן היווני (-ִיָּה, כאשר ההטעמה הראשית היא על התנועה i, דהיינו +íja), אך ההגייה המועדפת על ידי מרבית הציבור היא על דרך הפולנית (-יָה, ללא i לפניה, דהיינו +ja, כשהתנועה שלפניה מוטעמת), בתמיכה של הטעמה דומה ביידיש. הטענה נבדקה באמצעות ניסוי הגייה של קבוצת דוברים ילידים בצפון הארץ, שבו הם נתבקשו לקרוא משפטים מן המרשתת שנכללו בהם מילים משתי קבוצות לקסיקליות עם שתי אפשרויות הטעמה פוטנציאלית. בשל היקפו המצומצם־יחסית של הניסוי, אין הוא משקף בהכרח את תפוצתן הכללית של מילים שאולות מסוג זה; ניסויים נוספים ירחיבו את התמונה.