הרב־לשוניות וכור ההיתוך הכנעני ככוחות מעצבים בעברית המקראית המאוחרת

Abstract

מאמר זה מתמקד במציאות הרב לשונית בחלקיה הדרומיים והמרכזיים של ארץ ישראל במהלך התקופה הפרסית כנקודת מוצא הכרחית להבנת העברית המקראית המאוחרת. המאמר נשען  הן על מקורות היסטוריים מגוונים והן על מספר מתודות מחקריות, כדי להעריך את הממצאים הבלשניים מן האפיגרפיה ומן המורפו-תחביר של העברית המקראית עצמה. מטרת המאמר היא להדגיש את השפעתם של הדיאלקטים הכנעניים המדוברים, ובאופן ספציפי יותר של הפיניקית, על מבנים לשוניים מגוונים בעברית המקראית המאוחרת. כל אלו מבקשים להבליט כי אפיונה ההיסטורי של העברית במהלך התקופה הפרסית דורשת התייחסות אינטרדיסציפלינרית.