בין סופר לחייט: הרומן החי על המת של אהרן מגד כפרשנות ספרותית לסיפור "המלבוש" של ש"י עגנון
Keywords:
עגנון, אהרן מגד, הרולד בלום, חרדת ההשפעה, אינטר-טקסטואליות, השפעה ספרותית, החי על המת, המלבוש, ספר יונה, יונה, מגד, בלוםAbstract
הסיפור "המלבוש" מאת עגנון והרומן החי על המת מאת מגד – הן שתי יצירות ספרותיות שונות ורחוקות זו מזו, ובמבט ראשון קשה לראות קשר ביניהן. קריאה מעמיקה ביצירות הללו חושפת קווי דמיון המעידים על שיח המתקיים ביניהן ועל ההשפעה שהייתה לסיפור של עגנון על הרומן של מגד. להשפעה הספרותיות יש פה ממד נוסף; שתי היצירות הללו "משוחחות" – כל אחת בדרכה שלה – עם ספר יונה.
קריאה במאמר ביקורת של מגד, מעוררת למחשבה כי הרומן החי על המת הוא למעשה מימוש ספרותי־יצירתי של פירוש חדש, ארס־פואטי שהוא מציע לסיפורו של עגנון. בהשראת החייט שלא מצליח לתקן בגד, מגד מתאר סופר שלא מצליח לכתוב ספר.
היסוד המרכזי מתוך "המלבוש" שהשפיע על מגד הוא תיאור ה"מצב האנושי" האקזיסטנציאליסטי של גיבור שבורח מעצמו ומשליחותו. עם זאת, הגיבור האקזיסטנציאליסטי של מגד מהווה דמות נגד לגיבורו האקזיסטנציאליסטי של עגנון. מגד מציב אלטרנטיבה לתפיסתו של עגנון; גיבורו הופך ל"מורד" ומצליח, באמצעות הכתיבה הספרותית, לייצר משמעות מול האבסורד.
