רונית מטלון: פואטיקה של התבוננות – יצירה כמדרש תמונה
Keywords:
מבט, פואטיקה של התבוננות, מדרש תמונה, עמדת תיווך, רעלהAbstract
מאמר זה מתמקד בזיקה שמקיימת יצירתה של רונית מטלון, סופרת מתבוננת שכל ישותה מתמצה במבט, לאמנות הצילום והציור, זיקה הבאה לידי ביטוי בכתיבתה הפואטית והמסאית. בתוך כך משוחחת מטלון עם הוגים מרכזיים בשיח התרבותי בן ימינו, כרולאן בארת (מחשבות על הצילום, יומן אבל), סוזן סונטאג (הצילום בראי התקופה), ולטר בנימין (יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני) ואחרים, להצגת עמדה פואטית אמנותית חלופית, המערערת על עמדתו המסורתית של הגבר שוחר האמנות בתרבות המערב.
שני רומנים ונובלה אחת עומדים במוקד הדיון, הפותח בסיפור מוקדם של מטלון, "תצלום" (זרים בבית), להצגת עמדתה הפואטית כמי שניצבת מאחורי מצלמה מטפורית, עטוית רעלה. רומן התצלומים זה עם הפנים אלינו ורומן החניכה קול צעדינו, עושים שניהם שימוש מעצב בתצלומים משפחתיים מצויים או אבודים, בנוסף לציורים של אמנים מקומיים – יצחק ליבנה בזה עם הפנים אלינו, ודויד גינתון בנובלה "אושר מאחורי העצים", התורמים ביצירת הקשר תרבותי פרשני הפועל לצד הטקסט הכתוב. בתוך כך יוצרת מטלון תבנית פואטית חדשה – רומן כמדרש תמונה, בהציבה זה מול זה, טקסט מילולי, ציור וצילום, השזורים זה בזה לכלל אחדות אחת.
