הדמות הכפולה": כריסטופר הקדוש וכתיבה מתוך תמונה בהתגנבות יחידים מאת יהושע קנז"

Abstract

הרומן התגנבות יחידים (1986), המתאר חוויות של חבורת טירונים במחנה הצבאי בה"ד 4 בשנות החמישים, נפתח בתמונות פנימיות שהן חלק מתיאור של אובדן־הכרה של המספר מלבס. אראה תחילה כיצד הפתיח של הרומן מהווה פרומו והצהרת־כוונות של הסופר, שבה הוא מצהיר כי ספר זה לא יהיה ספר זיכרונות עלילתי סדור, אלא ספר שנכתב מתוך הקרע שברצף ומתוך פריצתן של התמונות האילמות לתוך קורות חייו. תמונה אחת החוזרת על עצמה באופן חידתי בספר תתברר כתיאור של תמה ציורית־נוצרית ידועה: ציורי הנושא של כריסטופר הקדוש חוצה נהר כשהתינוק ישו נישא על כתפיו. התמונה תתקשר לדמותו של אלון הנושא על גבו את רחמים בן חמו, אותה מכנה המספר "הדמות כפולה". הביטוי הוויזואלי של התמה חודר ליצירה העוסקת בלב־ליבה של הישראליות, כאינטרטקסט סמוי, ומציע מודל של אחרות מהמדיה המילולית. התיאור המילולי ידגים כיצד תמונה קפואה מקבלת תנועה, מילה וטמפורליות בדומה להתרחשות הקולנועית שבה הגבולות בין הוויזואלי־מרחבי לבין הטמפורלי מתמוססים. אלון ורחמים הם הדמות הכפולה, מציעים ברומן חניכה זה שתי אפשרויות של היות אומן: אלון הוא הצייר ורחמים רקדן – דרכם בודק המספר המתבונן – בן דמותו של הסופר, את זהותו כאומן־כותב בתוך המרחב הישראלי.