הספרות העברית כ"כתב צופן": הדיאלוג הסמוי בין ברוך קורצווייל ובין קרל יאספרס

Abstract

מאמר זה חושף וחוקר את הזיקות היסודיות המתקיימות בין עקרונות ביקורת הספרות של ברוך קורצווייל (1972-1907) לבין הגותו המטפיזית של הפילוסוף הגרמני קרל יאספרס (1969-1883), במיוחד ל"תורת הצפנים של הטרנסצנדנציה" (Chiffren der Transzendenz). שני ההוגים חלקו יחד וודאות יסודית אודות קיומה של ישות טרנסצנדנטית שאופני נוכחותה המורכבים בעולם האנושי מצריכים פרשנות. על רקע זה הם הקדישו את מחקריהם להתחקות אחר הנוכחות הטרנסצנדנטית באימננטיות ולניתוח הדינמיקה המתחלפת של גילוי-כיסוי המאפיינת נוכחות זו. הדיון במאמר חושף וחוקר שלושה היבטים מרכזיים בדיאלוג הסמוי בין פרשנות קורצוויל את הספרות העברית החדשה ובין דוקטרינת הצפנים של הטרנסצנדנציה של יאספרס: ההתרחקות מה"אני", ה"טרנסצנדנציה האימננטית" וההתעלות מכל ומעבר לאימננטיות. בתוך כך מתבררים העוגן המטפיזי השתוק בניתוחי קורצווייל את יצירות הספרות העברית והיעילות ההרמנויטית הגלומה במטפיזיקה של יאספרס.