מתשובת שאלה לחיבור הלכה: לגִלגולהּ של תשובת רב סעדיה גאון על דבר כיעור

Abstract

תשובות הגאונים שיצאו מסורא ופומבדיתא, שתי הישיבות המרכזיות בבבל, הועתקו ונמסרו מדור לדור, והיו מקור לא אכזב למבקשים להתחקות על תורת הגאונים. ואולם במקרים רבים הנוסח שהגיע לידנו איננו הנוסח המקורי. התשובות הגיעו אלינו לאחר שחלו בהן ידיים: הקונטרסים המקוריים פורקו והורכבו מחדש וגם התשובות גופן במקרים רבים קוצרו, נחלקו לחלקים, פשטו צורה ולבשו צורה – הכול לפי צורכי המעתיק או העורך. כך נשמטו מהתשובות עם השנים הפתיחות המסולסלות, שמות השואלים והמשיבים, שמות מקומות וכדומה. במאמר זה מובאת הטענה שהשינויים שנעשו בתשובות, נתנו מענה לצרכים שונים, וספרות השו"ת של הגאונים אכן נחלקת לכמה סוגות משנה. לצורך ביסוס הטענה מובאת במאמר תשובה שממנה הגיעו לידינו כמה גרסאות שנשתמרו, בגניזה ומחוצה לה, וניכרים בהן עקבות של מלאכת העריכה. המדובר בתשובה שחיבר רב סעדיה גאון במענה לשאלה לגבי דין "דבר כיעור". השוואת הגרסאות הרבות זו לזו מאפשרת שחזור התשובה המקורית (במלואה או קרוב לנוסחה המלא), ועל כן חשיבותה רבה. אך חשיבותה רבה גם מהיבט נוסף: בחינת הגרסאות וזיהוי הקיצור שנעשה בהן במעבר משלב לשלב, מאפשרים לנו לעמוד על מגמות העוסקים בעריכת תשובות הגאונים ועל מלאכת העריכה עצמה, ובמיוחד – הקיצור.