בין מקרא לאפוקליפסה
עיצובו של טקס שילוח השעיר לעזאזל במשנה יומא
Keywords:
שעיר לעזאזל;יומאAbstract
טקס שילוח השעיר לעזאזל למדבר והשלכתו מן הצוק, במשנה יומא פרק ו, מבוסס על פסוקי ויקרא פרק טז, אך רחב ומפורט מהם הרבה יותר, ומכיל חומרים לא מקראיים רבים. חוקרים עסקו בגלגולי מוטיב השעיר לעזאזל בספרות הבתר מקראית, בקשר שבין עזאזל (או עזזאל) המקראי והאפוקליפטי ובמסורות הקשורות לו בספרות הבית השני. אך בדיונים אלה נגרע חלקה של המשנה. זו שמשה את החוקרים רק כעדות לשימורן של פרקטיקות ומסורות (בייחוד מתוך השוואה למסורות דומות בספרות הנוצרית בת הזמן). התיאור שבמסכת יומא לא נותח כמעט לגופו, ולא נלמד בהקשר למשנת יומא כולה ולטקסי מקדש במשנה בכלל. ממילא גם לא הבחינו אלו חלקים מתוך הטקס המשנאי לקוחים ממסורת ספרותית קדומה, אלו מקורם בריאליה מקדשית ואלו הם תוצאת יצירה מקורית של בית המדרש. אף לא שאלו כיצד חדרו חומרים אפוקליפטיים למשנה.
מאמר זה מבקש למלא לאקונה זו. ראשית סוקר המאמר את המקורות השונים של הטקס המשנאי מלבד המקרא. אחר כך הוא בוחן את פרטי הטקס המשנאי ומבחין בין מקורותיהם השונים: מסורות מן המזרח הקדום מחד ומן הספרות האפוקליפטית מאידך. ביחס למקור השני המאמר מראה כי החכמים מודעים לשורשים האפוקליפטיים של המסורות שבידם ומעמידים אותם לצד הטקס המקראי מבלי להתיך אותם לתוכו. לפיכך יש במשנה שתי חתימות שונות לטקס: האחת, המקראית, שמסתיימת בהגעה למדבר, והשניה, האפוקליפטית, המסתיימת בהשלכה מן הצוק. לבסוף מוצע כי זהו מקרה מבחן מובהק לדרכי הפנמתן וביותן של מסורות לא מקראיות במשנה.
